צבי בלסקי חברה להובלה (1993) בע"מ נ' רמ-הובלות שפרעם בע"מ ואח'

פסק דין

1.בתביעה שלפניי, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת מס' 1 (להלן : "הנתבעת") לפצותה בגין נזקיה שנגרמו לה כתוצאה ממכירת מערבל בבעלות התובעת בהליכי הוצאה לפועל שנקטה הנתבעת 1 – רם הובלות (להלן: הנתבעת), כנגד צד ג'. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים שנאמדו בסך 164,004 ₪ בשל רשלנות הנתבעת.

2.אציין, כי התביעה הוגשה כנגד נתבעת נוספת – הנהלת בתי המשפט, ובפסק דיני מיום 17.5.2012 הוריתי על דחיית התביעה על הסף בשל החסינות ממנה נהנית מדינת ישראל- שהנתבעת מס' 2 נמנית על זרועותיה. בפסק דיני הנ"ל קבעתי כי המערבל נמכר עפ"י החלטת רשמת ההוצאה לפועל- ולפיכך קמה חסינות לפי הוראות 73א לחוק ההוצאה פועל התשכ"ז- 1967 הקובע כי "לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו".

3.לטענת התובעת - היא הבעלים של משאית מ.ר 39-841-15 עליה מורכב מערבל בטון (הנ"ל ביחד יקראו להלן: "המערבל"), ביום 21.11.2007 נכרת בין התובעת לבין כרמי חלבי (להלן: "חלבי") הסכם (המצורף כנספח ב' לכתב התביעה), לפיו מכרה התובעת את זכויותיה במערבל לחלבי בתמורה לתשלום סך 274,000 ₪ כאשר בין הצדדים הוסכם, כי סך 10,000 ₪ ישולם עד ליום 1.12.2007 והיתרה- סך 264,000 ₪ ישולמו ב- 24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ע"ס 11,000 ₪ כל אחד. עפ"י המוסכם, מסרה התובעת את החזקה לחלבי במעמד חתימת ההסכם, אולם הוסכם בין הצדדים, בסעיף 8 להסכם כדלקמן:

" הקונה נותן בזאת את הסכמתו הבלתי חוזרת לכך, כי עד לפרעון מלוא התמורה יישאר הרכב בבעלות המוכר, וזאת, בין היתר, לשם הבטחת פרעון התמורה"

4.לטענת התובעת חלבי הפר את ההסכם כאשר מן התמורה המוסכמת שילם הוא סך 44,000 ₪ ולפיכך ביטלה התובעת את ההסכם וביום 29.6.2009 הגישה היא לבית המשפט השלום בחדרה, במסגרת תיק מס' 22112-06-09, תביעה להשבת המערבל לידיה. לאחר שלא הוגש כתב הגנה, נטלה התובעת פסק דין לטובתה ביום 14.10.2009. התובעת פתחה תיק הוצאה לפועל למימוש פסק הדין שנטלה, וביום 12.4.2010 נתן רשם ההוצאה לפועל צו לתפיסת המערבל עפ"י פסק הדין שנטלה התובעת, או אז, וכאשר באה לתפוס את המערבל התחוור לתובעת, כי הנתבעת יזמה הליכי הוצאה לפועל כנגד חברה בשם "סופר בטון דליה בע"מ" המצויה בבעלות חלבי וכנגד כרמי חלבי עצמו, במסגרתם הוטל עיקול על המערבל, המשאית נתפסה לבקשת הנתבעת ואף נמכרה במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 02-22483-09-6 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל") כל זאת, מבלי שהתובעת - מי שרשומה במאגר הרישום במשרד הרישוי כבעלת המערבל, תקבל הודעה כלשהיא באשר להליכי העיקול והתפיסה שנקטה הנתבעת.

5.בכתב תביעתה, טענה התובעת כי היא ניסתה להפסיק את הליכי המכירה והיא פנתה בבקשה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה ולאחר מכן בתביעה לבית המשפט השלום בחיפה, ואולם מאחר והקונה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל כבר הפקיד את סכום התמורה, והמערבל אף נמסר לידיו, לא הצליחה התובעת לקטוע הליך מכירת המערבל. יחד עם זאת, במסגרת ההליך שהגישה התובעת לבית המשפט השלום בחיפה, הוסכם בינה לבין הנתבעת, כי הסכומים שהפקיד הקונה בלשכת ההוצאה לפועל, בניכוי סך 10,000 ₪ בגין הוצאות הליך התפיסה, יועברו לידי התובעת. לפיכך, הועברו לידי התובעת מן הסכומים המופקדים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה סך 96,935 ₪ כפי שעולה מנספח ו' לכתב התביעה ולתצהירו של העד מטעם התובעת - מר עומר בלסקי.

6.לטענת התובעת, מכירת המערבל שבבעלותה, הסבה לה הנזקים שלהלן: מחיר המערבל עפ"י חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה עומדת ע"ס 255,200 ₪; בניכוי סך 96,935 ₪, נזקה של התובעת בגין מכירת המערבל שבבעלותה, עומד ע"ס 158,265 ₪. לסכום הנ"ל יש להוסיף סך 4,176 ₪ בגין עריכת חוות דעת שמאי והפרשי הצמדה וריבית, ועל כן עומדים נזקיה של התובעת על סכום התביעה- סך 164,004 ₪ (ראו סעיף 25 לכתב התביעה).

7.כאמור, התובעת טענה כי הנתבעת ומדינת ישראל- לשכת ההוצאה לפועל התרשלו כלפיה, כאשר גרמו למכירת מערבל שבבעלות התובעת מבלי שיטרחו להודיע לתובעת, מי שרשומה כבעלים במערבל במשרד הרישוי, אודות ההליכים שהתנהלו בקשר למערבל הנ"ל. הנתבעת מס' 2 – מדינת ישראל הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חסינות רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל וכאמור, בפסק דיני הנ"ל מצאתי כי המדינה נהנית מחסינות- מאחר ומדובר באקט (מכירת המערבל) שנעשה עפ"י החלטת רשם ההוצאה לפועל.

8.עיון בכתב התביעה מעלה, כי בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעת, טענת התובעת היא שהנתבעת התרשלה כאשר הגישה בקשה לעקל רכב המצוי בבעלות התובעת מבלי לבדוק טענות התובעת לגביו ומבלי להודיע לתובעת אודות ההליכים המתנהלים לגבי רכב זה. כמו-כן, טוענת התובעת כי הנתבעת התרשלה, כאשר היא הגישה בקשה למכירת המערבל מבלי שתטרח לבקש קבלת עמדת הבעלים הרשום של המערבל.

9.בהגנתה, כופרת הנתבעת בכל טענות התובעת וטוענת, כי אין כל עילת תביעה כנגדה. לטענתה, חברת סופר בטון דאליה בע"מ (להלן : "סופר בטון") היתה חייבת לנתבעת לא פחות מסך 1,425,000 ₪ והנתבעת נקטה בהליכים לגביית חובה, ובין היתר הגשת תביעה כספית והגשת שיקים שחוללו באי- פירעון לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לטענת הנתבעת, נהגו חברת סופר בטון וכרמי חלבי מנהג בעלים לכל דבר ועניין במפעל לייצור בטון ובמספר משאיות ומערבלי בטון שכולם לא היו רשומים על שם החייבים הנ"ל. על רקע ניסיונות להבריח רכוש זה או למוכרו, הגישה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לעקל ולתפוס מערבל הבטון ורכוש נוסף (לרבות משאיות אחרות) בנימוק כי החייבים בתיק ההוצאה לפועל הם הבעלים האמיתיים ברכוש זה ועושים בו מנהג בעלים, זאת נוכח העובדה שהם משתמשים בציוד זה והוא מצוי בחצריהם.

10.לטענת הנתבעת, ביום 22.3.2010 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל שנעתרה לבקשה ומצאה כי הונחה בפניה תשתית עובדתית הסותרת את חזקת הרישום, ועל כן הורתה היא לתפוס את המערבל. לאחר שנתפס המערבל, הובל למחסני ההוצאה לפועל וב"כ הנתבעת ביקש להתמנות ככונס נכסים על המערבל ובקשתו נדחתה, ומערבל הבטון נמכר ע"י המוציא לפועל, לפי צו שניתן כדין. בשלב מאוחר יותר עתרה התובעת בפני בית המשפט השלום בחיפה לביטול מכירת המערבל ובמסגרת ההליך הנ"ל הגיעו הצדדים להסכמה עליה עמדנו לעיל, לפיה יועברו הסכומים שהתקבלו ממכירת המערבל לידי התובעת, לאחר ניכוי הוצאות הנתבעת.

11.מכאן, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה מאחר ועיקול המערבל, תפיסתו ומכירתו נעשו עפ"י החלטות של רשמי ההוצאה לפועל שניתנו כדין ובוצעו כדין. לטענת הנתבעת היא לא הפרה כל הוראה חוקית והיא פעלה כדין לאחר שהיה חשש כן ורציני כי חברת סופר בטון וחלבי לא רשמו מערבלי בטון ומשאיות על שמם במטרה להסתירם מעיני נושיהם, ועל כן הגישה הנתבעת בקשתה, ולאחר שרשמת ההוצאה לפועל השתכנעה כי החייבים עושים מנהג בעלים במשאיות, נתפס המערבל ולאחר מכן נמכר כדין.

12.הנתבעת טענה לאשם תורם מכריע שיש לזקוף לחובת התובעת, שכן היא מסרה את המערבל לידי חלבי, היא לא תפסה אותו מייד לאחר שחלבי הפר את ההסכם והיא השתהתה בתפיסתו.

הראיות

13.מטעם התובעת העיד נציגה - מר עומר בלסקי ואילו מטעם הנתבעת העיד עו"ד אמיר בירמן, מי שייצג את הנתבעת בהליכי ההוצאה לפועל במסגרת תיק ההוצאה לפועל ומי שחתום על הבקשות שהוגשו לרשמת ההוצאה לפועל שהובילו לעיקול ותפיסת הרכב, ולאחר מכן למכירתו. כן העיד מנהל הנתבעת - מר סאלח שבל.

המחלוקת:

14.המחלוקת, כפי שזו עולה מכתבי הטענות, מתצהירי העדים ומסיכומי הצדדים היא בשאלות שלהלן:

א.האם מכירת הרכבים לפי צווים שהוציא רשם ההוצאה לפועל, מקימה חסינות לנתבעת מפני התביעה, והאם נהנית הנתבעת מ-"הגנת הצידוק", לאחר שפעלה עפ"י צווים שיפוטיים.

ב.למקרה ולא עומדת לנתבעת טענת ההגנה הנ"ל, האם עיוולה הנתבעת עוולת רשלנות כלפי התובעת- דהיינו האם הפרה חובת הזהירות כלפי התובעת, האם גרמה נזק והאם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.